עונת הגורים נפתחה באופן רשמי. במילים אחרות – הגיהינום ליצורים קטנים וחמודים, חסרי האונים. אלפי גורים ייוולדו בתעלות ניקוז, במחסנים, בגינות ציבוריות. ייוולדו כדי לחוות בחייהם הקצרצרים סבל רב ומוות מקור, מרעב, מפרעושים ותולעים וממחלות. הם יחפשו מחסה בתוך הרכבים ויידרסו. מוקדים עירוניים יקבלו שטף של פניות על גורים יונקים והמלטות במקומות הלא נכונים. הפתרון היחיד שיש למדינה להציע להם זאת המתה.

לצערי, גם לנו אין שום מענה לגורים האומללים. אין מי שיטפל בהם סביב השעון, אין מי שיאמץ אותם כשיגדלו, אין יותר מקום ומשאבים בבית המחסה, אין מקום שהיה מאפשר לשחרר בו את הגורים בביטחה וגם שלא יעוררו התנגדות להימצאותם.

זאת המציאות שלנו. כואבת ומייאשת.

איך משנים אותה? על ידי כך שהרבה אנשים יתחילו לעשות את הדברים הבאים:

1. לעיקור ולסירוס את חיות הבית שלהם וכל חתול או חתולת רחוב שהם מאכילים.
2. הנורמה תהיה לאמץ ולא לקנות בעלי חיים.
3. הרבה יותר אנשים יתנדבו למען בעלי חיים, שמיים הוא הגבול מבחינת כמות העבודה שצריך לעשות בתחום.
4. הרבה אנשים יתרמו באופן מודע, יפנימו שהכסף שלהם יכול לעבוד ולמנוע סבל ולהציל חיים. יתייחסו לזה כמו להשקעה וגם ידרשו דין וחשבון בתמורה.
5. יהיו מודעים לחייהם של בעלי חיים סביבנו, לסבלם ומצוקתם. המודעות היא הצעד הראשון לשינוי.

הגורונת שבתמונה זאת ג'סי. היא בת כחודש, נמצאה לפני מספר ימים ברחוב כאשר חתול בוגר ניסה לתקוף אותה. עוד שבוע היא תסיים את תקופת ההסגר ותוכל לצאת לאימוץ.

לאימוץ נא להשאיר פרטים.