שישה גורים ננטשו כניסה לבית המחסה שלנו ביום חמישי האחרון, לפני יום כיפור. הם הושארו בכלוב ליד הדלת ללא מחסה מהשמש. לא יודע כמה זמן הם חיכו לנו, מזל שלא מתו ממכת חום.

מישהו החליט בשבילי, שלא יהיה נורא אם אקח על עצמי טיפול בעוד כמה גורים. להאכיל אותם, להסיע לוטרינר, לחסן, לעקר ולסרס, לחפש בתים וקרוב לודאי לטפל בהם 15 שנים הבאות או יותר.

לי יש זכות לקבל החלטות דומות ולקחת על עצמי אחריות נוספת על חשבון חיי הפרטיים אך לא לאף אחד אחר.

אני לא מתאב אנישם שלא אוהבים בעלי חיים. שלא רגישים לסבל וכאב שלהם. הם התברכו בנחות רגשית.

אלה לאומת זאת, שכן אכפת להם, אבל לא מספיק בשביל להתאמץ, לשלם בכסף זמן ונוחות. לאלה אין לי טיפה של כבוד.

עוד גור יונק נחת אתמול על גייל מבית המחסה לחתולים Chachi's Haven

האישה הצעירה והיפה שמצאה והביאה אותו גרה כנראה בדירה מסודרת.
היא נוסעת ברכב נאה, לבושה היטב עם תכשיטים יפים.

אנחש שהיא לא גרה במחסן עם 120 חתולים, ולא מאכילה עוד 200 חתולי רחוב כל יום. כנראה שהיא גם לא סובלת מנחות ולא מתמודדת עם מחלה קשה כמו גייל.

היא לא מצאה את הזמן ואת הכסף לטפל בגור הקטן, אך כן מצאה מישהו שיש לו את הכל בשפע.

איזה תחושה אדירה והקלה עצומה זאת לדעת שהצלת חיים של גור קטן וחמוד.
הרי חייבים להציל חיים בכל מחיר, במיוחד אם מישהו אחר משלם אותו.