שאלתי את הווטרינרית שלנו, מתוך כל המקרים מסכני החיים, כמה אפשר היה למנוע? היא לא ידעה לנקוב במספק במדויק, אך אמרה שזה הרבה יותר מ 50 אחוז.

בעלי חיים מקבלים מזון לא מתאים, בעליהם חוסכים על חיסונים, על טיפול נגד קרציות ופרעושים. מטיילים במזג אוויר חם וגורמים למכות חום אצל כלביהם. חתולים נופלים מחלונות ונפצעים. יש כאלה שיחכו יותר מדי זמן לפני שיפנו לווטרינר בתקווה שבעל החיים ירפאה את עצמו. אחרים מתחילים לתת טיפולים על דעת עצמם ונותנים תרופות הומאניות, טועים במינונים או נותנים שילובים של תרופות שאסור לתת מתוך חוסר הבנה של מנגנוני ההשפעה שלהם ותופעות הלוואי.

המקרה האחרון שהייתי עד לו במרפאה, הוא מקרה של כלבה שבעליה האכילו אותה בעצמות של עוף. אחת העצמות נתקעה בחניכיים. הבעלים לא הביאו את הכלבה מיד לטיפול ומעבר לכך שהיא סבלה החל להתפשט זיהום. עדיין לא ברור אם תצליח לצאת מזה ומה יהיו ההשלכות.

הבעלים הופתעו, הם תמיד האכילו את הכלבה בעצמות ואף פעם לא הייתה שום בעיה. נכון, כך זה עובד. עד שהמזל מתבלבל לרגע ובעלי החיים משלם על כך ביוקר.

ביקור אצל ווטרינר זה לא דבר זול. אך בדרך כלל הרבה יותר זול למנוע את הבעיה מאשר לנסות לתקן אותה. ולא תמיד זה אפשרי.

לשם כך דרושים מודעות, ידע מסוים על בעל החיים, ולא פחות חשוב להיפטר מביטחון היתר שמשום מה יש לרבים מאתנו. הביטחון שטיפול בבעל חיים זה דבר קל. זה לא.