האביב החליט לשמח אותנו עם הניצול הראשון מתעלת הניקוז, בעונה החדשה של מפולת הגורים. נקרא לו גשם.

הגור ניצל כמו תמיד בזכות צירוף מקרים. בבוקר השכנה בקשה ממני טרמפ לתחנת האוטובוס, אך התעכבתי בבית המחסה והיא התייאשה והלכה ברגל.
בדרך, על הגשר, שמעה את הגור.

הגשר הארור כבר העניק לנו מספר גורי חתולים, וגם חתול אחר בוגר ועיוור. הישג לא רע לגשר אחד.

במצבים האלה אין זמן להתברבר, הרי לא ידוע כמה שעות או ימים הגור נמצא כבר בתעלת הניקוז ללא מזון ומים. במקום לנסוע לעבודה כמו שעושים אנשים שפויים, נסעתי לקנות מלכודת גורים, וכלי להרים את המכסה הכבד של פתח התעלה.

ירדתי למטה והנחתי את המלכודת. חזרתי כעבור מספר שעות, הגור עדיין יילל, אך המלכודת הייתה ריקה. הסתבר ששמתי אותה בתוך הצינור הלא נכון. היה שם הד, היה קשה להבין מהיכן הגור מיילל, הפנס לא הואיל כלל וכדי לעשות את החיים יותר מעניינים ברגע שהייתי יורד למטה הגור היה שותק.

הניסיון השני למרבה המזל וההקלה היה מוצלח. בערב כשבאתי לבדוק שוב, הגוש הקטן כבר יילל מתוך המלכודת. נסעו לווטרינרית שלנו ובדיקה. גשם כיבד אותנו בים של פרעושים, ובגילו הרך כבר הספיק לקבל מכה בפנים שגרמה לשפה התחתונה שלו להתנתק מהלסת.

למזלנו הגור אוכל בתאבון רב, עושה צרכים יפים להפליא (המבין יבין). מקווה שנשאר לו עוד קצת מזל בשביל למצוא בית חם.