לאחר שנתיים של המתנה, חומה סוף סוף מצאה את משפחתה. בילדותה, היא נאלצה להתמודד עם מחלה קשה שנגרמה מקרציות. כאשר מצאו אותה, היא הייתה מקושתת בשותי דם האלה כמו עץ אשוח. כשהיתה חולה, חומה לא הצליחה ללכת וגדלה עם חתלתול. כך זה היה:

בהמשך ננשכה קשה על ידי כלבים ומאז היא קצת חוששת מכולם. אף על פי כן, אם הייתי צריך לבחור כלב היום, לא הייתי מהסס לקחת אותה, כה נוגע ללב ועדינה. אני חושב שהחבר'ה שאימצו אותה היו ברי מזל, כמו גם חומקה. מעכשיו, הכל יהיה טוב בחייה.

אני שמח שאת החורף הקרוב היא תעביר בבית חם, ולא בתא בגשם.